במלחמה

ובעתות שלום

בחזית ובעורף, בימי מלחמה וטרור ובמשברים לאומיים. צוותי מד"א נכונים תמיד לשעות המבחן, מוכנים וערוכים לכל סיוע ולכל תרחיש

הקמת המדינה, ועיצומם של קרבות מלחמת העצמאות, פתחו פרק חדש בפעילות מד"א, לאחר שהמדינה הצעירה הכירה בו כארגון ההצלה הלאומי של ישראל. המשימה הלאומית הראשונה לאחר המלחמה הייתה קליטת העלייה הגדולה, שהתחילה לזרום ארצה מיד עם סיום המנדט הבריטי. מד"א השתתף בנטל הזה על ידי הקמת תחנות עזרה ראשונה ברבים מיישובי העולים ובהדרכת האזרחים החדשים כיצד להגיש עזרה ראשונה בשעת הצורך. בנוסף, נערך הארגון כל העת לשעות מבחן של מלחמות, ימי טרור ופגעי טבע, שפקדו את המדינה במשך השנים.

אחרי מלחמת העצמאות עברה על מד"א תקופה ארוכה של ימים אפורים, שבהם נאלץ הארגון להסתגל לחיי הצנע הקשים שעברו על היישוב. כך לדוגמה בחורף הקשה של 1950, שהיה מלווה שלג וגשמי זלעפות, שהקשו במיוחד על תושבי המעברות, שבאותם ימים היו רק מחנות אוהלים שהוקמו בחופזה כדי לקלוט את העלייה הגדולה. מעברות רבות נשטפו בזרמי מים ואוהלים רבים התמוטטו בסופה כשתושביהם נותרו חשופים לגשם העז. מד"א עשה כמיטב יכולתו כדי להקל על תלאותיהם של יושבי המעברות, פעל במבצעי סיוע בלתי צפויים ועמד בהצלחה בכל משימותיו. בנוסף להגשת עזרה ראשונה לנפגעי תאונות דרכים ועבודה, היה אחד השירותים הפופולריים ביותר של מד"א באותה תקופה, העברת יולדות מבתיהן לחדרי הלידה בבתי-החולים.

מבצע קדש. אזרחים מגיעים לתחנת מדא כדי לתרום דם במהלך מבצע קדש

מבצע קדש

באוקטובר 1956 הופרה שגרת החיים כאשר בעקבות כמה מעשי טרור קשים של ה"פדאיונים", שהסתננו לישראל מרצועת עזה, פתח צה"ל במבצע קדש ותקף את הצבא המצרי ברצועה ובסיני. כל סניפי מד"א ואלפי מתנדביו נחלצו מיד לסייע לחיל הרפואה של צה"ל, במשימותיו הכבדות בעת הקרבות. לקראת המבצע, החלו שירותי הדם לאגור מנות-דם בסודיות גמורה. במהלך שבוע הקרבות בסיני הצליח מד"א לגייס 3,000 מנות דם, בעוד שבימים כתקנם נאספו אז 15 אלף מנות דם בשנה שלמה. מנות הדם הללו הוחזקו במיכלים מיוחדים, תוך שמירה על טריותו המוחלטת של הדם, והועמדו לרשות צה"ל. בין שאר המשימות שהוטלו על מד"א בעת מבצע קדש, הייתה הדאגה לטיפול בחיילים המצריים שנפלו בשבי צה"ל. זאת, כחלק מתפקידו של מד"א למלא את המשימות המוטלות על ארגוני "הצלב האדום" הבינלאומי. במקביל, נערך מד"א לשירות האזרחים ברחבי המדינה. בכל הסניפים הוכנו מאות אלפי תרמילים לעזרה ראשונה, אלונקות ושמיכות ועשרות אמבולנסים ניצבו הכן כל שעות היממה.

מלחמת ששת הימים

בימי המתיחות שפקדו את הארץ לפני פרוץ מלחמת ששת הימים ב-1967, נערך מד"א לקראת הבאות. מאמצים רבים הושקעו בהתרמת מנות דם רבות ככל האפשר מהציבור. בתל-אביב בלבד נפתחו ארבע נקודות התרמה וניידת התרמה הוצבה בכיכר דיזנגוף. אלפי תורמים שהגיעו לנקודות הללו ולאחרות בשאר חלקי הארץ, וסייעו בתוך יום אחד לאגירת אלפי מנות דם, שנשמרו בבנק הדם לעת צורך. במקביל נערכו עשרות קורסים מזורזים בעזרה ראשונה בהם הודרכו 900 איש. לאחר שהקרבות פרצו, מילא מד"א את תפקידו ההומניטארי במסגרת ארגון "הצלב האדום" והשקיע רבות בסיוע לאוכלוסייה האזרחית באזורים שנכבשו בידי צה"ל.
עם כיבוש רצועת עזה וסיני וכל הגדה המערבית, נותקו כל בתי-החולים שם ממקורות האספקה שלהם בקהיר ובעמאן. מד"א שוב נכנס לתמונה והעביר אספקה רפואית חיונית ממקורותיו ובכך מילא את צרכיהם בתרופות. במקביל, דאג מד"א, כנציג "הצלב האדום" הבינלאומי, לחיילי האוייב שנפלו בשבי צה"ל. כן העביר מד"א למחנה השבויים המרכזי בעתלית מאות חבילות שי שנשלחו ממצרים באמצעות "הצלב האדום". בזכות שיתוף הפעולה הזה העביר מד"א חבילות שי גם לשבויים הישראליים במצרים. מלבד זאת, סייע מד"א להחזיר למצרים במטוס "הצלב האדום" כמה עשרות שבויים מצריים פצועים והיה מעורב בסופו של דבר גם בארגון החזרתם של כל השבויים, הן הערבים והן הישראלים לארצותיהם.

שלום הגליל. אמבולנסים ממתינים במנחת בחיפה כדי לאסוף פצועים שהגיעו מלבנון

יום כיפורים. חיילים ישראלים פצועים שהוחזרו מהשבי במצרים מובלים לבית החולים באמבולנסים של מדא

מלחמת יום הכיפורים

ההפתעה הגדולה שפקדה ביום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973, את צה"ל ואת המדינה כולה, עם פלישת צבאות מצרים וסוריה לסיני ולגולן, פסחה על מד"א, בזכות היותו תמיד מוכן לשעת חירום. ברגע שבו הוכרז על מצב החירום, החל מד"א להפעיל את כל אנשיו ושירותיו ברחבי הארץ. מתנדבי מד"א התייצבו בתחנות העזרה הראשונה; צי האמבולנסים של מד"א הועמד בכוננות לקראת הצורך בפינוי פצועים – חיילים ואזרחים לבתי-החולים; שירות הדם של מד"א החל במבצע ארצי לאיסוף תרומות דם ולהעברת מנות הדם לבתי-החולים ולחיל הרפואה. בעוד הקרבות נמשכים, נכנס מד"א גם לפעילות ההומניטארית שהוא מחוייב לה כלפי ארגון "הצלב האדום" הבינלאומי. 

במסגרת זאת טיפל מד"א בשבויי האוייב שנפלו בידי צה"ל ובמקביל דאג להפעיל את "הצלב האדום" להבטחת שמירת חוקי אמנת ז'נבה לגבי השבויים הישראליים שנפלו בידי האוייב. שיאה של פעילות זאת היה בהשתתפות מד"א במבצע חילופי השבויים, שהחזיר ארצה את הישראלים שנפלו בשבי הסורי והמצרי והחזיר את השבויים הערבים לארצותיהם. השלב האחרון בפעילות זאת היה השתתפות מד"א באיתור נעדרים ישראליים.

מלחמת יום כיפורים:
מד"א טיפל בשבויי האוייב שנפלו בידי צה"ל ובמקביל דאג להפעיל את "הצלב האדום" להבטחת שמירת חוקי אמנת ז'נבה לגבי השבויים הישראליים

מלחמת שלום הגליל

לאחר כמה וכמה התקפות טרור והפגזות קטיושות על קריית שמונה ואזורים אחרים לאורך הגבול, פתחה ישראל ב 6- ביוני 1982 במבצע "שלום הגליל", כדי לעקור את אירגוני הטרור בלבנון ולהפסיק את הפגזותיהם. כמו במלחמות הקודמות, נכנס מד"א כולו לכוננות, כדי לספק בזריזות את שירותי רפואת החירום לאזרחים באיזור הגבול. למרות ההפגזות הבלתי פוסקות, פעלו האמבולנסים של מד"א וצוותי העזרה הראשונה שלו ללא לאות בהגשת סיוע לנפגעים. במקביל הופעלו שירותי הדם של מד"א במתכונת חירום, בכל רחבי הארץ. הוכרז על מבצע לאיסוף תרומות דם, והדם הטרי ורכיבי הדם הנדרשים לטיפולים ולניתוחי הפצועים הועברו במהירות לבתי-החולים-שדה של צה"ל בלבנון ולבתי-החולים בישראל, שבהם אושפזו ונותחו פצועי הקרבות. במהלך המבצע הועברו למעלה מאלף חיילים ישראליים פצועים באמבולנסים של מד"א ממינחתי המסוקים ומשדות התעופה לבתי חולים בישראל, שם קיבלו כולם טיפול מסור.

שלום הגליל. אמבולנסים ממתינים במנחת בחיפה כדי לאסוף פצועים שהגיעו מלבנון

מלחמת המפרץ. אנשי מד"א מוגנים בחליפת ומסכת אב"כ, לפני צאתם למקום נפילת טילים

מלחמת המפרץ

מלחמת המפרץ שפרצה ב- 2 בינואר 1990, הכניסה את מדינת ישראל, ואת מד"א, ל"כוננות ספיגה", עם האיום על מתקפות טילים כימיים על ישראל. יממה לאחר פרוץ הקרבות, שוגרו מעיראק לישראל שמונה טילי "סקאד" לעבר ישראל, שהיו הראשונים מבין כ-40 טילים ששוגרו אז לעבר ריכוזי האוכלוסין במדינה, אך למרבה המזל התגלו טילים אלה כבלתי מדויקים. בימים אלה הוכיח מד"א שוב את יכולתו המבצעית בהצלת נפגעים. האמבולנסים של הארגון הסיעו בזריזות וביעילות פצועים לבתי-החולים וניידות שירותי הדם סיפקו דם בכל מקרה שהצריך זאת. בעוד שכלל האוכלוסייה נכנסה לחדרים הממוגנים, יצאו צוותי מד"א עם בגדי החל"כ לטפל באנשים באתרי ההרס ובקריאות מצוקה של תושבים שחשו ברע בחדרים האטומים וכאלה שהזריקו לעצמם אטרופין בטעות.

פקודת מבצע. איש מדא משתטח על הקרקע לשמע אזעקת טילים

פקודת מבצע

נחיצות פעילות מד"א בו זמנית בחזית ובעורף באה לידי ביטוי במבצעי צה"ל "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן".
לאורך מבצע "עופרת יצוקה", שהחל ב-27 בדצמבר 2008, ונמשך 22 ימים פעל מד"א בכוחות מוגברים בכל רחבי הדרום. 200 צוותי אמבולנסים, שהיו בכוננות בכל שעות היממה, הוזנקו במשך ימי הלחימה 1,180 פעם לטיפול בנפגעי טילים ופצצות מרגמה שנורו מהרצועה. בסך הכל פינה מד"א באותם ימים 770 נפגעים, ביניהם הרוגים, פצועים ונפגעי חרדה. במקביל, הועמדו בכוננות מתמדת כ 500- אמבולנסים נוספים, שפעלו בשאר חלקי הארץ ונועדו לגבות במקרה הצורך את צוותי מד"א באזורי נפילת הטילים.
ארבע שנים אחרי בסוף 2012 שוב התרבו והלכו תקריות האש בין צה"ל לחמאס בגבול רצועת עזה. כדי למנוע התדרדרות נוספת, פתחה ישראל ב- 14 בנובמבר במבצע "עמוד ענן". אז הפך כל דרום הארץ ואפילו מרחב ירושלים, לאיזור נגוע טילים. מוקדי מד"א בדרום ובמרכז הארץ עברו לפעול מן המרחב המוגן על מנת להעניק מענה מלא גם בעת האזעקות והנפילות. ואכן מאות עובדים, כוננים ומתנדבים של מד"א טיפלו במהלך המבצע בכ- 420 נפגעים והפעילו במהלך המבצע מאות אמבולנסים, שנענו לאלפי קריאות שהתקבלו ממוקדים שונים בארץ.

מתקפת הטילים הגדולה של החמאס על דרום הארץ ומרכזה, שגרמה ביולי 2014 לפתיחת מבצע "צוק איתן" על ידי צה"ל, מצאה את מד"א ערוך ומוכן למשימתו העיקרית: הצלת חיי אדם בכל רחבי העורף האזרחי. מוכנות זאת לא הייתה מובנת מאליה. היא נבנתה בעמל רב, במשך שנים. "המוכנות המתמדת לשעת חירום היא תוצאת השקעה אדירה במערכות השליטה והבקרה שלו, בארבע השנים האחרונות", דיווח אז לעיתונות אחד מבכירי מד"א. "השקעה זו איפשרה לנו להיות ערוכים למצב חירום כמו 'צוק איתן', מכיוון שהצוותים מתורגלים זה מכבר לתסריטים של ירי טילים על רחבי הארץ. לשמחתנו, לא נאלצנו לטפל במספר רב של נפגעים, בזכות מערכת 'כיפת ברזל'."
בעתות שיגרה, מפעיל מד"א ברחבי הארץ כ-300 אמבולנסים, הנותנים מענה מיידי לכל קריאת מצוקה, המגיעה למוקד. כשמד"א העלה את רמת הכוננות, לקראת מבצע "צוק איתן", הופעלו 1000 אמבולנסים, שהוזנקו לכל קריאה – ובראש וראשונה לכל מקום שבו נפל טיל באיזור מיושב, כדי לאתר נפגעים, להגיש להם טיפול מיידי ולהסיעם לבתי-החולים.